°, זַרְקָה, ש"נ, — שם אחד הטעמים המפסיקים:  ג' ר"פ בטעם זרקא  (מסור' בראש' כט ח).  אם יש לפניה שופר וגעיה, וזרקא עמהם חנויה, נעימת שופר למטה שרויה  (דה"ט כא).  וכל שופר אחד לפני זרקא מיוחד, למעלה מאוחד  (שם).  שמות הטעמים המשרתים לפי שינוי מקומם וצורתם כך הוא הפזר פזר גדול וכו' זרקה סגלה לגרמיה רביע תביר וכו'  (הור' הקורא 72).  ישמש בשני טעמים צמוד בזרקה ואתנחה ובסגולה שהיא תלויה לזרקה (שם 87).