הַרְדָּמָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הרדים, נרדם: ואעפ"י שהחם יעשה זה במה שמחליש בפועל הקור בהרדמה (קאנון א ב, ב ב, כט). וכאשר תצטרך אל הרדמה הנה לא תעבר כמו אל כשכש כי הוא עם הרדמתו מורגל (שם א ד י א). והשינה ענין מה לגשם תהיה הנפש בו מבטלת לחושים הנראים על דרך ההרדמה להם (ראב"ד, אמו"ר 70). – ובהשאלה, במשמ' הפסקת הרגש של החוש, הפסקת כח התנועה של האבר: ולפעמים יבא באחרית בעשת הצד והריאה הרדמת החוש באחור זרוע בעליו (קאנון ג י ד א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים