*1, הַרְהוּר, ש"ז, מ"ר הַרְהוּרִים, – שה"פ מן הִרְהֵר, מחשבות ורעיונות ועשתונות שעולים על הדעת, הנגד של דבור: (בודקים את הזב) במאכל וכו' ובחולי ובמראה ובהרהור (זב' ב ב). זאת אומרת הרהור כדבור דמי (ברכ' כ:). שיש בה (בפרשת ציצית) חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור עבודת כוכבים (שם יב:). שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול דבור אסור הרהור מותר (שבת קיג:).  כל המביא עצמו לידי הרהור (אשה) אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה (נדה יג:).  כי התאב והמתאוה וכובש את יצרו אחר כן אינו נצול מן ההרהור (הגיון הנפ' לבר חייא ב.).  שאי אפשר לו (לת"ח) לעמוד בלא הרהור תורה (ברכ' כד:).  ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר שום דבר הרהור חטא ועבירה (שם מו.). שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע (ב"ב קסד:). – ואמר הפיטן: יפת תואר התרתי להרהור כעוריו, כי יצר לב האדם רע מנעוריו (אזהר' לר"א הזקן).  יעלו משם לבית עזרה, זכים משגיאות הרהור זרה, להוציא דשן השמור לעזרה (יוצר שבת פרה, אצילי עם).  תחילת עבירה הירהור הלב שניה לה ליצנות (דא"ז ו).  שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו להיות סרסור ביניכם ובין הבורא (רמב"ם, עכו"ם ב א).  והזהר מהרהור לבך ופתוי היצר לך (חו"ה, סוף שער הכניעה).  וכל הנתפס בהרהור הלב הוא גוף ואפילו הרוח (ר"מ גבאי, דרך אמונה יד). – ואמר הפיטן: על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב (תפל' ר"ה ויוה"כ).  שהמתענה יהיה רחוק מכל טנופי העולם הזה בלב ובפה וכל אשר הנפש משתמשת בו בהרהורה ובדבורה (הגיון הנפ' לבר חייא ב). – הרהור היצר: והשלישי הרהור היצר ורמיזתו לאדם במה שיחבב אליו העולם הזה (חו"ה, יחוד המעשה ד).  אבל הרהור היצר מתחלק לשני חלקים] אחד מהם מחשבות מספקות על האמתות ומשבשות עליו אמונתו (שם). – ומ"ר: שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים (ברכ' נה:).  ואל יבהלוני חלומות והרהורים רעים (שם ס:).  לפי שהלב מתפחד ומהרהר וחושש מפני פחד המלחמות לקרבתם אל המצור וכל פחות מג' ימים אין הלב נח מזעף אותן הרהורים ופחד המיתה  (ספר העתים לברצלוני, ע"ש א).  והמשחיתים הללו שולטים כל ימי השבוע מזמן תפלת ערבית ודנין אותם שהיו במחשך מעשיהם ומהרהרין הרהורים על משכבותם (הריקנטי, וירא).  האשה המתקשטת לפני האנשים בזה היא מדלקת לבם ומכנסת הרהורים בלבם (אורח' צדיק', הגאוה א). – ואמר הפיטן: זבובי מות יבאיש עסיסים, זדונות ופשעים וְהִרְהוּרִים תוססים (סליח' שחר' יוה"כ, ה' אלהי).  וכל שרעפים וכל הַרְהוּרִים, נלאים לשום בו שיעורים (שהי"ח, יום ה).  אין מראין לו לאדם (בחלום) אלא מהרהורי לבו (ברכ' נה:).  הרהורי עבירה קשו מעבירה (יומ' כח.). אחרי הרהורי דברים שהיו שמה (מד"ר בראש' נז).  כל הנותן ד"ת על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב והרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות וכו' (אדר"נ כ).  מוזהרין אנו שלא להעלותה (הע"ז) על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב (רמב"ם עכו"ם ב ג).