הֵרֵס

*1, פ"ע, – הֵרֵס עם פלוני, התקוטט, התוכח עמו, streiten; disputer; to argue: ישן וראה חלום שהיו כל אבריו מהרסים זה עם זה אמרו הרגלים אין בכל האברים כמותינו וכו' ענו הידים אין כמותינו וכו' העינים אמרו אנו למעלה מן הכל וכו' (מדר' תהל' לט).



1 לא נתברר מה מקור פעל זה במשמ' הרצויה פה.

חיפוש במילון: