הַרְקָדָה

*, ש"נ, – שה"פ מן הרקיד, כמו הקודם: בשעת קטיפה טחינה והרקדה (פסח' יא). טחינה (ברחים של יד) הרקדה על גבי נפה (שם). מוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה (מנח' סג:). הזרייה והברירה והטחינה וההרקדה והלישה והאפייה (ג"ע לר"א הקראי, שבת ה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים