1 עי' הערה שלקמן.

2 הקדמונ' וגם רוב האחרונים פרשו מלה זו במשמ' ש"ת מן הר, ואמרו כי הוא כנוי ליושבי ירושלם וכדומה, ואף האחרונים לא מצאו בו פרוש מתקבל. קצת החדשים הגיהו במקום הררי בשדה הרים נשאים, ושמוהו כפל להגבעות הגבוהות שקודם לו, והתחילו הפסוק מן חילך, שדמיונו, בנוסחה יותר מתֻקנה, יש בפרשה י יז, והגהה זו  מרפאה קצת מקרא זה קשה ההבנה. ויש עוד אולי להגיה הגהה פחות ושיש לה סמוכים ממקום אחר בדברי ירמיה, ובמקום הרים נשאים נגיה רק הרים והמלה בשדה נניח בהויתה, ומליצה זו של הרים בשדה דומה ממש להמליצה גבעות בשדה: נאֻפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך (שם יג כז). וכמו ביחזקאל: בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשית בכל רחוב. ואעפי"כ לבי נוקפי לשבש את הכתוב רק מפני זרותה של הצורה הררי בשדה, ואדרבה רגלים לדבר שזרות צורתה היא עדות על קדמותה ואמתותה, ונראה לקיים את הנוסחה המקובלה, אלא שיוד הררי אינה לא יוד הקנין ולא יוד יחס התאר של הר, כ"א היא יוד נטיית הסמיכות הישנה, כמו גנֻבתי, מגביהי, משפילי, שאהב ירמיה להשתמש בה כמו: יושבתי במצור ירמ' י יז, ישבתי בלבנון מקננתי בארזים שם כב כג, שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה (שם מט יו), שכנתי על מים רבים שם נא יג. זו הנטיה הקדומה האהובה על ירמיה ושגורה בפיו בכל אלה המקומות מעידה שגם הררי בשדה, שהוא דומה ממש ליושבתי במצור, יושבתי בלבנון, שכני בחגוי הסלע, היא הצורה הקדומה של נטיית הסמיכות, והשם הישר הוא הָרָר, ובזה קבלת מליצת הכתוב בנין טבעי חלק ויפה, וצריך לפרש מלה זו לפי כונת כל הענין שהוא תאר ליהודה, שהוא פונה עתה לדבר אליו בנכח, לפי מה שהוא ספר עליו בפסוק הקודם, כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבוהות, וידוע שבעבודה זו היו שטופים בזמה, וכמו שספר ירמיה במקום אחר דרכי עבודה זו: נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך, כך גנה אותם גם פה בכנוי הררי בשדה, ר"ל השטוף בזמה בשדה, כמו זמת זנותך על גבעות בשדה שבכתוב ההוא. וכבר הזכרתי כי סגנון זה לפנות בנכח אל מי שהוכיח אותם היה אהוב עליו, וכמו המליצה שהובאה למעלה: שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך, וכן: שכנתי על מים רבים אוצרֹת בא קצך, יושבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנתי, ואף כאן: הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן. ואם אין ראיה מפורשת בלשון ערב' למשמ' זו של הרר, עכ"פ קצת סמך יש לזה, במשמ' רוע הטבע ונבול פה ששני הפעלים הר ھر והרא ھرا משמשים בה, ועוד יותר הפעל עהר عھر שמשמש במשמ' שטיפה בזמה, כי עכ"פ בשתי הלשונות שתי האותיות הר משמשות לכונה זו.