°, ש"נ, – שה"פ מן הֵרִיק: כן תֻתכו בתוכה ענין הצקה והרקה שרשי רד"ק, נתך. ובין האפייה והבשול ובין האכילה יש עניני טלטולים כגון ההרקה מן הפרור והעתקת העוגות מן הכלי וכיוצא בם מסדור השלחן ג"ע לר"א הקראי, שבת יח.  – והֲרָקַת הלֵחות מן הגוף: השכר עובר הגוף ומשלשל יותר ממה שעושה משקה ההרקה ערוך, ערך מזרין. שהבהלה הבאה לאדם פתאום בלי סבה ידועה היא מורה על חולי בא עליו ותועלתו הרקת הליחות פרד' רמונ' לרש"ט שפרוט, סדר מועד.  ואמנם מן החלאים המורכבים המורסות והצמחים והרקת מה שראוי להעצר וכו' ויתכן שתתחדש זאת ההרקה בסבה מתחדש מחוץ או מפנים וכשיקרה שיורק מה שראוי שיעצר יקרה מזה קור מזג בהרקת החמר המבעיר אשר יזון ממנו החם הטבעי וכו' קאנון א ב ב יז. איך ומתי ראוי שתעשה ההרקה וכו' וראוי שתדע כי הכונה בכל הרקה אחד מענינים האלה הרקת מה שראוי להריק ותשאיר אחרים מרגוע וכו' וההקזה היא ההרקה המיוחדת ללחות וכו' שם א ד ג.  ברוע הנמשך מן הליחות הגוברות ביותר ממה שראוי או בדעת איכותם ותנגד מרביתם בחסר אותם ורעתם בתקן אותם אם אפשר או בהרקה או בחסר אותם ראב"ד, אמו"ר א ה.  שיקדים הרקת כל הגוף בשלשול והקזה מ' אלדבי, ש"א ד.  כמו שעושה הרופא כאשר רואה שמגיע הגבול לחולה מקדימו בהרקה מאותו דבר שיודע שהיה סבת החולי מחמת מלוי כרס או מלוי דם מנוה"מ ה א ב ב.  מי שהוא עלול ומעותד לחולי אשר ישיג הבריאות במבשלים והרקה והקזה נפוצ' יהודה לר"י מוסקאטו כט.  והמרטיבים המופלגים והמנגבים אחר ההמסים וההרקות המופלגות בזיעה ושתן ושלשול וכו' ורעה שבהרקות הרקת הדם קאנון ג יד ד ג.  שהירקון האדומיי אם שתהיה לרוב הולדו האדומה או להמנע הרקתה ורוב מה שיולד ממנה שם טו א ג.