°, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׁכִּיב, א) עצם שה"פ: ששכב בשלמתו שהשאיל לו זה דבר הקנוי לו ואם אינו קונה (העבוט) צדקה בהשכבה זו מנין על שלו שכב (רש"י פסח' לא:).  – ב) תפלה על נפטר ביום מותו וכדומה: אודיעך מה שקרה פה בהשכבת החכם רבי אשתרוק הכהן נ"ע אני פתחתי בבית הכנסת ביום ההוא וכו' ישבנו לארץ ואני בראש האבלים ובקול רם ומר פתחתי וכו' (שו"ת ריב"ש ס). וכן ההשכבות שמשכיבים את המתים מנהג שטות הוא ואינם מועילים כלל (משנ' חסיד', גמיל' חסדים ג).