הַשְׂטָנוּת

°, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׂטִין, כמו שטנה: יורד (השטן) למטה ומתעה את הבריות לחטוא ועולה למעלה ומרגיז את חמת המלך בהשטנתו נוטל ממנו רשות להרוג את החוטא (רש"י ב"ב טז.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים