הַשְׂכֵּל
*, ש"ז, – מקור כמו שֵם, מן השכיל: בעשרה לשונות של שבח במקור נדפס "שבה". נאמר ספר תילים באישור בניצוח בניגון בשיר במזמור בהשכל ברינה בתודה וכו' (ירוש' סוכה ג נד.). ואפילו אומות העולם מכירין בחכמה ובבינה ובדיעה ובהשכל מגיעים לגופה של תורתך (מד"ר ויקר' ג). השיבו השם יען אשר שאלת את הדבר הזה ר"ל ידיעה והשכל ולא שאלת חיים ועושר ונפש אויבך וכו' הנה בשכר זה עשיתי כדברך (ר"י אברבנאל, מ"א ג יא). וחננו מאתך חכמה בינה דעת והשכל (תפל' השנה, י"ח ברכות).