הַשְׁמָנָה
°, ש"נ, – שה"פ מן השמין: ומהם סכלים יחשבו שהאכילה ושאר ההנאות ההכרחיות האחרות שאי אפשר זולתן יהיה רוב הכמות מהם יותר מועיל ויותר ראוי בהשמנת הגוף (ידע' בדרשי, פרדס א). פרק ד' מן הלמוד הרביעי וכו' בהשמנת הכחוש (קאנון א ג ד ד). בחזק האברים החלושים והשמנתם (שם שם ב יא). – ובהשאלה בהלצה, השמנת הענין: ואם הענין הוא שפל ואיננו סובל מן ההשמנה וההרחבה נחסר היפוי (נופת צופים ב י).