הַשְׁפָּלָה

*, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׁפִּיל, א) במשמ' יוצאת: ואין שלטון ביום המות ואין מות אלא לשון השפלה (מד"ר בראש' צו).  – ב) במשמ' עומדת: וכן הלל אומר השפלתי היא הגבהתי והגבהתי היא השפלתי (מד"ר ויקר' א).  – ואמר הפיטן: חזק לשיתם כלה, אותם להפילה, בהכנעה וּבְהַשְׁפָּלָה (יוצר שבת זכור, זכור את). יפלו ממועצותיהם וממחשבותיהם וְהַשְׁפָּלָתָם תחזינה עינינו (סליח' מוסף יוה"כ, ה' אלהי). הביטה והגבה את הַשְׁפָּלָתֵנוּ (מחז' רומני, סליח' לפני ר"ה) .

חיפוש במילון: