° , ש"נ, — שה"פ מן °הִתְאַבֵּק, במשמ' נפתולים, d. Ringen; lutte; struggle: וזה ההתאבקות (של יעקב עם המלאך) והדבור כלו (היה) במראה הנבואה (ר"ש א"ת, מו"נ ב מב). כי אשר יעשה פעולת ההתעמלות להתמיד בו הבריאות כשחוק בכדור או ההתאבקות או משיכת הידים או עצירת הנשימה (שם ג כה). וידוע כי אין התאבקות בשני אנשים אלא א"כ שוים (ר' בחיי, וישלח). כי זאת היא הברכה בין המתאבקים או שיפיל האחד את חבירו ארצה ואז הוא הגובר עליו או שחבירו יברכהו ויודה שהוא גבור ממנו שאז אין צריך התאבקות עוד וילך לו (ר"י אברבנאל, וישלח). אחר תנועה כבדה מכאבת חזקה או נפילה או הכאה או רקוד או התאבקות או משא כבד (קאנון ג יו ג יג). שזה הענין נרמז יפה בענין התאבקות המלאך עם יעקב (ראש' דעת לר"מ אלבילא קעב). ובעודו מתקרב אליו קרה לו התאבקות המלאך שרו של עשיו ולא יכול לו (נפוצות יהודה ב). — ובהשאלה, הִתְאַבְּקוּת הלֵחוֹת בגוף האדם, במחלה: פעמים שיקרה מהתאבקות שתי הליחות (קאנון ד א ד יח). שהבחראן הוא ההתהפכות המהיר אשר עמו קושי והתאבקות (קבוצי גלינוס, בימי הבחראן). מה שיהיה מפעולות הטבע בהתאבקותו עם החולי (שם).