הִתְאוֹנֲנוּת

°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְאוֹנֵן: ופרשה זו מחוברת וקשורה למעלה לשני הענינים אשר קדמוה והם התאוננות העם ומנוי הזקנים (עבוה"ק לר"מ גבאי, סתרי התורה כב).