הִתְאַחֲדוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְאַחֵד: תצייר לעין שכלך הכחות הרוחניות אשר למעלה וכו' ותחשוב כי אתה מכללם ואין הפרש בינך ובינם מרוב התאחדות עצמך בעצמם (רמב"ע, ערוג' הבשם). כי אלו הארבעה ר"ל האבות ומשה רבינו התבאר בהם מן ההתאחדות בשם ר"ל השגתו ואהבתו (ר"ש א"ת, מו"נ ג נא). וזה כי ההתאחדות בשכל הפועל אשר הוא ההצלחה האנושית (רלב"ג, מלחמ' ה' א ד). כי התאחדות השכל הנפרד הוא מהבלי הזקנות (אבונצר). שהשיג (משה רבנו) ענין התקשרות והתאחדות כל המציאות כלו (פרד' רמונ', רש"ט שפרוט כד). בהיותם במקום אצילותם יתענגו תכלית הענג בהתאחדות המשיג עם המושג (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ח ו). כדי שיתאחדו במקום התאחדות שני העצבים (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד). טבעי הגלגלים והתאחדותם (ר"י אברבנאל, בראש'). והתחברם (של כחות הזכירה) הוא רחוק מאד וקשה על האדם כי התאחדותם היא מפני השכל (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד). — ובהשאלה: התאחדות אישי קבוץ אחד בדעה אחת והסכמה אחת: ולכן היה אהרן אוהב השלום וההסכמה והתאחדות בני ישראל (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב). אבל השלום הנאמר בהם (בבע"ח) הוא התאחדות וטיב הסדר (שם א). שהיה אוהב שלום ר"ל אוהב הסכמתם והתאחדותם (שם). להורות כי התאחדות אומה זו סבה חזקה לקיום הכל והצלחתם (נפוצות יהודה מט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים