° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְלוֹצֵץ, פעולת הלץ: הגאוה וההתפארות וההתלוצצות והבזיון והעקשות ובקשת השררה (מאזני צדק, אלגזלי 143). והם (הגבירים) מכוונים אל הנאה והמועיל יחד ואינם אנשי הצדקה גמורה ולא ההתלוצצות גמור וכן בתאוה (נופת צופ' ג יז). שאמר (קין) לאחיו דברים אלו בהתלוצצות ולעג ככופר בם (פענח רזא, בראש').