° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְלַהֵב, בהשאלה במשמ' התחממות רוחנית באיזה דבר: מתוך התנועה נתחדש לשפע חום ומן החום התלהבות ומן התלהבות ניצוץ ומן הניצוץ אש (פי' יציר', מיוח' לראב"ד א). ההתלהבות כי כל גוף מהיר התנועה מתלהב ומלהיב יקרא בשני השמות האלה (ר"ש א"ת, אותות השמ' לארסטו). ולפעמים יהיה האויר העולה אידיי עבה ויתמיד ההתלהבות בו זמן רב ויתנועע בתנועת הגלגל ויקרא כוכב בעל הזנב (אמונה רמה א ב). א"כ אינו נראה (האש) לעולם אם לא בהתערבו בגשם אחר ויהיה צורה לו כמו ההתלהבות הנראה שם (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק שוסינו א). אור האיד הקטורי העולה מהארץ שנעשה מהתלהבותו כדמות זנב באויר ולפעמים כדמות כוכב מדלג (אוהב משפט, איוב לח כד). — ובהרחבה, התחזקות החֹם בגוף: ויקרה מנשיכתו כאב חזק והתלהבות אשיי בגוף ומורסא חמה בלשון (הפליט ל). — ובהשאלה להתלהבות הרוח: כי הנה הקנאה היא מהתלהבות הרוח החיוני (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ד). התלהבות אש התורה המתעוררת על ידי עסק התורה בטהרה וחיבה יתירה (ר"מ אלשיך, משלי ח ל). התנאי ההכרחי אל הנביא הוא ההתלהבות את האלהים והעבודה אליו והדבקות בו (עבוה"ק לר"מ גבאי, סה"ת כא). והיא סבת התלהבות והבערת החשק אל הלמוד (בה"ע תקפ"ט 139). — ובמשמ' התפעלות הרוח, Verzückung; enthousiasme: וההתלהבות אשר התלהבו האנשים האלה בנגנם את זמירות השבת נתנה עדיה כי ממעמקי לבבם היא יוצאת (מא"ג, דביר א, מכת' מא"י ב).