° , ש"נ, — שה"פ מן הִתָּלֵה בְּ, בהשאלה במשמ' שיכות הדברים זה לזה: אבל התלות העניינים ההם בו ויחוסם אליו כיחס התארים כולם (ר"ש א"ת, מו"נ א סה). והמין השני יש לו התלות בגוף האדם יותר מן הראשון (שם ג נד). לך לבדך נתנה הארץ ואין להם בתוכה ממשלה והכרח מה שיש לו התלות גמור בבחירה (בחינ' עולם טז). שבמציאות עצמים אינם גשמים ואין להם התלות בגשמים (אמונה רמה א ו). והוא יוכל להמציאו ולא ימנע התלות הידיעה בו (רלב"ג, מלחמ' ה' נ א)[[בעיה: מחוק. יתכן שהמקור אחר]]. השכלים הנבדלים שאין להם התלות בגשמים והחלק הג' הנפשות שהן חלק ממוצע בין שני אלו כי הן נתלות בגשמים מין מה מן ההתלות (העקרים ב יא). וגם אלו יש להם התלות על צד החדוש מבלי לעיין בקדמות העולם או חדושו (ע"ח לר"א הקראי ג). אחד השולל כל רבוי גדר וגבול שווי וחברה דמיון ערך צרוף או תכונה עם הזולת וכ"ש התלות מהזולת (שעה"ש לר"א אירירו א ה). ואם המהות בעצמו הוא אותו אישיות הנה אם נמצא אותו מהות או שתהיה חל בו או שיהיה משכן לו או שלא יהיה חל בו אלא משכן לו אבל לו התלות עם המהות (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק אלוה ממעל ב). הנה אין הכרח בה (בהנפש) אל הגשם אבל התלותה בו הוא לבטלה (אמונה רמה א י). ואם להתלותם בהם בפנים אחרים מאופני ההתלות וכו' (כל מלאכ' הגיון, מבוא בהורא' המלה).