הִתְלַהֲטוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְלַהֵט, כמו התלהבות: והנה הזכיר שם במאמר ד' אשי"ן והם מה שמתלהט מן המלכות בסוד הדין שלה ויורד על מלכות דיצירה ועושה אש שהוא התלהטות של גבורות הנותן מציאות ועונש (פתחי חכמ' לרמח"ל ב כח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים