הִתְמַהְמְהוּת
° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְמַהְמֵהַ: מטורה נשאו ביתם, פירותם התמהמהותם גד כצבאים לנחותם, גמלים לבוא משכנותם (רסע"ג, הור' הקורא 144). ולא יתמהמה די שיתבררו השמרים ממנו כהתמהמהות שאר הדברם העבים (קאנון ג יד א יח). אמר כי גורשו (ממצרים) שלא היה שהות והתמהמהות בנתיים בכדי להחמיץ (פענח רזא, בא). שאין שם לא התמהמהות ולא מרחק בפועל ולא מדה ולא הגבלה (יריע' שלמה א). כי הוא נמהר להרותם ולהמליטם כרגע מבלי כל יגיעת בחינה והתמהמהות (אדם או"א, מחק' שמות המדב', שקר).