° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנַהֵג: מפאת התנהגותו בכבדות בתנועת עצמו וסבובו המיוחד לו ובמהלך ההכרחי ההפכי אליו הוא ממית עצמו (כסא' לבית דוד ג יז). שהדין עמנו הן מחמת התנהגותם וגילוי דעתם והן מחמת צוואת הזקן וגילוי דעתו (שו"ת שמש צדק', חו"מ ז).