° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְעַבֵּר, בדקדוק, התעברות הפעל, היות פעל יוצא: בזכרון התעברות הפעלִים והמקורים וכו' שיהיה ההתעברות פעם במלה שיביאוה על הפעול בו ויתכן להפילה ופעם מבלי המלה ההיא (הרקמה, שער טז). ונראה שקצת אלה הפעלים מתעברים כמו ועפעפינו יזלו מים ושחקים יזלו צדק כל שכן אשר יזלו שחקים הלא תראה שהוא אומר ירעפו עלי אדם רב בהתעברות (השרש' לריב"ג, נזל). שהעברים כשרצו להוציא פעל מה מן ההתבודדות לההתעברות הדגישו באות אחת (ר"ד יחייא, לשון למוד' ה). — ובמשמ' העתק ממקום למקום, מענין לענין: הכאב אשר יתעבר התעברות רב הוא אותו שמתחיל משרשו ואחר ילך אל המקום אשר סביב אותו השרש (פרקי משה ו). כי מלת בעבור ענינו בהתעברות כך וכך ותמורתו אמר בעבור דוד עבדך וכו' והן לבעבור נסות אותם בא האלהים לתמורת הנסיון ולהתעברותו בו (ר"ח בדרכי, חו"ת, ערך עקב).