° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְעוֹפֵף: ובספר תהלים ראה לשנות ולומר וידא וכו' מלשון התעופפות כמו שאמר ויעוף וידא (ר"י אברבנאל, ש"ב כב). שלא יתואר האדם בפחות נכבד כשלא תמצא לו תנועת ההתעופפות כצפרים עפות (נוה שלום ז ב ה). מקום התעופפות העופות (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק שוסינו א). וזכר שני אלו העופות המשחיתים האחד שט בארץ ואוכל נבלות והוא העורב והאחד שהוא קל וחזק ההתעופפות כל זה למשל (פי' משלי לזרח' הלוי ל יז). ויהיה מלת ויאכלוה מהרה כמהירות הנשר בהתעופפותו (שם).