°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְעוֹרֵר, א) פעולת מי שמקיץ ומתעורר משנתו: לפיכך תכף התעוררותו משנתו בכל בקר יתגבר כארי לקום קל חיש מהרה לעבודתו (הלבוש, או"ח א א). –  ב) מצוי בפרט בהשאלה, במשמ' התעוררות הרוח והמחשבה: שהכח השכלי טרוד בהתעוררות והדפיקה (ראב"ע, חי בן מקיץ 6).  שכאשר קלקלו בלשונם בדברי טמאה הנמשלים לתולעים באמרם כי חזק הוא ממנו כביכול וכו' עשו התעוררות בטבור הארץ הנודע אל המאשרים נוקבא דתהומא רבה והמשיכו עליהם מטומאתו (הוא, ערוג' הבושם כט).  ומהם שיגיעו לשלמות אחר והוא שיתעוררו התעוררות רב להעיר אחרים ולמשכם אחריהם ולקרוא ולדרוש אליהם ליחד את השם (מלמ' התלמיד', מקץ).  ויד האיש כי באה לו התעוררות אלהי כדי להחזירו מטעותו (המבקש, לרש"ט פלקיירא).  ולפי שהיתה כוונת לבן להרע עם יעקב הוצרך ית' לצוותו ולהזהירו בחלום הלילה שעם היותו בלתי ראוי אליו הגיעתהו ההתעוררות האלהי לכבוד יעקב (ר"י אברבנאל, ויצא).  וקודם התרועה הודיעם שתהיה העיר חרם היא וכל אשר בה והיה זה לפי דעת חז"ל התעוררות  יהושע מעצמו (הוא, יהוש' ו יד).  שהנביאים כשהיו רואים בעצמם התעוררות נמרץ לעשות דבר היו מכירים כי מאת ה' הוא (שם, מ"ב ח).  אחרי כן אמרה מה שימשך מן הרעה הגדולה אם בני המשפחה ימיתו את הבן האחר והוא הכרת שם האיש ההוא החשוב וזה אחד מאופן התעוררות על החנינה (נופת צופים ב יג).  וכמו אלה המשפטים הנקראים ראשונים המגיעים בהתעוררות  אלהי בלי מחשבה ועיון (אמו"ר א ד א).  אמי שמעי דברי והסתכלי בהם והתחזקי בטוב נחמה והתעלי מהדמות לשאר נשים בעייפות החרדה ובהתעוררות יגון האבל (רש"ט פלקיירא, צרי היגון 14).  מי שנותן אלף זוז לצדקה באלף פעמים זהו לפי רוב המעשה שנותן אותם בהרבה פעמים ובכל פעם ופעם יש לו התעוררות לעשות מצוה (רשב"צ דוראן, מג"א ג טז).  ויש מבני אדם שיש כח שכלם מוכן בהקיץ להדבק בשכל הפועל עד שלט יצטרך להתיגע אלא יספיק ההתעוררות הנבואיי  (שם, הקד' חלק אלוה ממעל).  התעוררות אחרים היא לפי שעה והתעוררותו לעצמו הוא תדיר (שם א יד).  וכל שכן עתה שקרובה ישועה להגלות הלא תראה ההתעוררות המופלג כי נגע בלב כל איש ואיש מיושבי הארץ לבקשו בדמים יקרים (פסק הרי"ץ דלאטש על הזוהר).  כי לפי התעוררות האדם ומעשהו יתפעל אל הדברים לעולם (ס' החינוך, יתרו לא).  כי מגלת רות סבת כותבה הנביא היה התעוררות שבא מאתו בהיותו לבוש בגדי רוח הקדש ולכן הושמה בכתבי הקדש (ר"י דון יחייא, הקד' חמש מגי' איכה).  אין הרעשת הארץ מספקת לתת התעוררות בלב רשעים (ר"מ אלשיך, איוב ט ו).  ועל זה נהגו בעלי הלשון הצחים להזכיר לשון התעוררות במקום הסרת העצלה והרשול (ר"א בדרשי, חו"ת, מקיץ).  סוד התפשטות המחשבה אשר נתן האלהים לבני האדם שמסר להם כח ההתעוררות והייחוד מלמטה לעורר כנגדו למעלה (הקד' עבוה"ק לר"מ גבאי).  ולזה לא הוצרך כל ימיו ע"ה לשום התעוררות ממיני הניגונים להשרות עליו רוח נבואה (שם, סתרי התורה כג).  ומה שאנו אומרים בר"ה שופרות כדי לעורר הלבבות בהתעוררות ולחזור בתשובה (גינ' אגוז לר"י גיקטיליה ב, תפל' ר"ה).  עושים זכר להם להתעוררות לאור המאיר (רמח"ל, דרך ס' ד ז).  ומן החורף והוא האביב הוא חם ולח בטבע האויר ובו התעוררות הדם (ר"י עמדין, מגדל עוז צו). – ובמשמ' פעולה להעיר ולעורר את דעת השומע שישים לבו יותר להנאמר: והוציא בפסוק הזה גודל התענוג על דרך משל ומספרם יש שלש מאות ועשרה וזה על דרך התעוררות בלבד כי אותו התענוג גדול (פי' המשנ' להרמב"ם, סוף עוקצ'). – ובמשמ' סבה להתעורר, לעין בדברים ולבדוק אותם מה כונתם: יש התעוררות גדולה בכוון  כל דבור ודבור כנגד כל גלגל וגלגל ואם תכוין בהם תמצא הענין מורה על נפלאות הש"י וחכמת יצירותיו (ר' בחיי, יתרו).   וכבר יש לך התעוררות באותיות לכה (שם, שמות).  מקום נאות להתעוררות הכוזרי על ספק נתחדש לו בענינם (קול יהודה, כוזרי א קי). – ובמשמ' התחלת הנטיה להקיא   וכדומה: ולפעמים יעזר בכלי זר כמו שיעזר בשעול באויר ואם בהתחלפות ההתחלות להם מן האברים בכמו השיעול והתעוררות הקיא (קאנון א ב ב א).  ידוע כי אוכלי הסמים הממיתים יבא להם ההתעוררות קיא ומקיאים מזונם (אוהב משפט, איוב כ יה).