הִתְנַשְּׁבוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנַשֵּׁב, הִתְנַשְּׁבוּת הרוח: וזה מפני שנודע שהחוטם בו התנשבות רוחא דחיי שהרי החיים אינו אלא מן החוטם ואבר הריאה שרוח החיים מתנשב דרך בו (אילימה לרמ"ק, עין שמש ג ז).