הִתְעַבּוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְעַבֵּה, בהשאלה: וע"י שני דברים אלו שהם התעבות האור וגם מיעוטו אז היה כח בתחתונים לקבל אור העליון (מהרח"ו, ע"ח, היכל הכתר', או"א ג). שאין בה שום התלבשות והתעבות כלל כמו שיש בזה (שם קא. שע"י מציאות התיקוּנים והלבושים האור נמשך דרך התלבשות והתעבות ובזה יש כח בתחתונים לסובלו (עמה"מ, רישא דז"א סז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים