הִתְעַלְּפוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְעַלֵּף: שלא להכביד עול הילד בלמוד בעודנו רך האיברים ורך הלבב עד שיגדל כח לבו ותוקף איבריו ועצמותיו ימלאו מוח ויוכל לסבול יגיעת הלימוד ולא יקרהו חולי ההתעלפות בסבת היגיעה הרבה עליו (ס' החינוך, מצוה תיט). איך יתרפא חולי הלב התעלפות הנקרא סינקיפו וליפוטימיאה שהוא חסרון כחות הלב בפתע פתאם עם מעוט הדפק (אוצה"ח, ר"י צהלון ח ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים