הִתְעַלְּמוּת

° ש"נ, — שה"פ מן תַּאֲנִיָה: ולא יירא סבה טבעית שצריך להתנות בה ולא סבה מקרית אלא בעת נכרי מחמת ההתעלמות וההתעלמות נכנס בסכלות (כוזרי ה כ). והסבה הששית התעלמות הסתירה והיותה בלתי מתבארת אלא אחר הקדמות רבות (פתיח' מו"נ). ושלא יעלים ממנו דבר מהם כי האהבה סותרת להתעלמות (ר"י אברבנאל, וירא). שכאשר היה עובר המן לא היה מרדכי עושה בעצמו כאלו הוא ישן או שהיה פונה בראייתו לצד אחר וכיוצא בזה מההתעלמות (מגיל' ספר לרשב"צ דוראן קיג:). כי המלאכים אין להם מעכב לא מצד עצמן כי אם בהתעלמות עוצם ההשגה הנעלמת באמתת הקדמון (גנת אגוז לר"י גקטיליה ב מ). הסבות אשר גרמו התעלמות רוב המוננו ידיעת החכמה הזאת (ב"ז, הקד' תל"ע). שהבורא יתעלה יודע באמת רוע מעלליו והתעלמותו מפרוע חובות האלהים (חו"ה הכניעה ד). כי המלך צוה אותנו שנתעלם משמירתך אם תתעלם ממצותו עלינו והקיץ מהתעלמותו וחזר מטעותו (שם חשב' הנפש ג). כי אתה נתבע כפי הכרתך ועונשך יותר חזק והחשבון על התעלמותך יותר מדוקדק (שם). ונתעוררו מהתעלמותם וראה לבם מה שחייבים בו לבורא לגודל טובו וחסדו עליהם (שם עבודת ה' ד). והנקודה ההיא לרוב דקותה והתעלמותה עדין כאלו היא בחביון אויר שאינו נתפשט (עבוה"ק לר"מ גבאי, סתרי התורה ה).  — ואמר המליץ: לא ידאגו (החסידים) על מפקד הונם, ואבדן מקניהם וקנינם, רק ידאגו על פשעם ועונם, ועל ימי התעלמותם, ואשר לא נתנו אל לבם חסרון שלמותם, לא יחליפו לצבא רק להלחם ביוצרם (עמנ', מחב' יט)