הָתַת
, — עי' הוּת.
— פוע',נראה שצריך להיות פִע', ויש בו ו' כדין גזרת הכפולים °הוֹתֵת את פלוני, — הפילו והשליכו וחבטהו בכח ארצה, niederwerfen; renverser; trowdownצ"ל: throwdown: ויהי בהשלימו החריש ונבט לארץ עד אשר אמרנו יד פגע תהותתהו1 או רוח רעה תבעתהו (חריזי, איתי' יב).
1 במשמעה זו פרשו חכמי התלמוד גם את הפעל תהותתו שבמקרא (תהל' סב ד), ואמרו: עד אנה תהותתו על איש תרצחו כולכם כקיר נטוי גדר הדחויה מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו עליו ובאים ונוטלין את ממונו (סנה' קט.), הרי שפרשו תהותתו על איש תשליכו עליו.