*  1 ש"ז, מ"ר זַגָּגִים, — עושה זכוכית, מתקן זכוכית, Galser; vitrier; glas- maker: מביאין כלים מבית האומן כגון כד מבית הכדד וכוס מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע (מו"ק יג:). משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג והיה לפניו קופה מלאה כוסות (מד"ר בראש' יט). לזגג שהיתה בידו קופה מלאה כוסות דיוטריטין (שם רות א). — ומ"ר: כבשן של סיידין ושל זגגין ושל יוצרים טהורה (כלים ח ט). שלש מטות הן העשויה לשכיבה טמאה מדרס של זגגין טמאה טמא מת ושל סרגין טהורה (שם כד ח). נפש מאזנים תלויה באויר שלשה טפחים וכו' ושל צמרין ושל זגגין תלויה באויר שני טפחים וגבוה מן הארץ שני טפחים (ב"ב פט.). הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה נתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון (ב"ק לא.). — ואמר המשורר: מה מאד חטא הזגג הארור, צפונה חטאתו ועונו צרור, אשר לא עשה הכוסות לדמיון הקדרה והפרור, כי אז יצאנו מעבדות לשחרור (עמנ', מחב' כה).