זַגְזַגְאֵל

* ש"ז, — שם מלאך: שהיתה תפלתו (של משה) מעין שם המפורש שלמד מן זגזגאל רב וסופר של בני מרום (מד"ר דבר' יא). וירד הקב"ה משמי שמים העליונים ליטול נשמתו של משה ושלשה מלאכי השרת עמו מיכאל וגבריאל וזגזגאל מיכאל הציע מטתו של משה וגבריאל פירום בגד של בוץ מראשותיו וזגזגאל מרגלותיו (שם). — ואמר המשורר: ידעתי מי אתה הוא הקדימני, אתה המשורר פלמוני אלמוני, אמנם כן הוא ומי אתה אדוני, אני זגזגאל בנדבה ענני, האם המזגג לארבות שמים, לא כי הסופר לבני מרום אני (יל"ג, בירח בלילה א). על דבשת החנופה עליתי שמים, ואמצא זגזגאל פרקו אז ישיר, ואגש ואספֹק לו על הכתפים, ברוח נגידים ובעזות כעשיר, השלום זגזגאל ידידי קראתי, לא עוד משורר אני לא כנור אעירה, עשרתי מצאתי הון ולבקרך באתי, ויפסוק זגזגאל פרק השירה, ויסֹב אלי על כף רגל עגל, ויקרא שמח לך לבי ויגל (שם ב).

חיפוש במילון: