°, פ"י,  עת' יִזְהַב, — יהיה כמו זהב: ועד מתי יהיו בני יונה כשרים כל זמן שעוקר כנף ומתמלא מקום עיקרו דם והתורים כשרים משיזהבו (רמב"ם, איסורי מזבח ג ב).  — ופָעוּל: ולא שילבש בגדי משי או מצנפת זהובה אלא מעבירין אותה ממנו (הוא, מלוה ולוה ב ז).

—  הִפע', *הִזְהִיב, — נעשה כגוַן הזהב: מאימתי תורים כשרים משיזהיבו ומאימתי בני יונה פסולים משיצהיבו (ספרא ויקר', נדבה ו ח). שיהא כנפי גופן (של התורים) גדולים ואדומים ומזהיבים כזהב (רש"י חול' כב:).

 — הָפע', *הָזְהָב, מוזהב: יוצאת אשה בסבכה המוזהבת ובטוטפת ובסרביטין הקבועין בה (שבת נז:). חופות חתנים אלו זהוריות המוזהבות (תוספתא סוט' טו ט).