זָהָב

ש"ז, — א) מתכת יקרה, צהובת הגוַן, יעשו ממנה כלים יקרים, ויטבעו מטבעות היותר רבות המחיר, Gold; or; gold : ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זָהָב בראש' מד ח.  אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זָהָב וכסף מ"א י כב.  ארץ החוילה אשר שם הַזָּהָב וּזֲהַב1 הארץ ההוא טוב בראש' ב יא-יב .  ותמלא ארצו כסף וְזָהָב ואין קצה לאצרתיו ישע' ב ז. — ולתשמיש לעדי: מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זָהָב ירמ' ד ל.  ותעדי זָהָב וכסף ומלבושך שש ומשי ורקמה יחזק' יו יג. — ומשל לדבר נחמד: הנחמדים מִזָּהָב ומפז רב תהל' יט יא.  נבחר שם מעשר רב מכסף וּמִזָּהָב חן טוב משלי כב א.  חמודת כַּזָּהָב עזרא ח כז. — ולדבר נקי, טהור: וזקק אותם כַּזָּהָב וככסף מלא' ג ג.  בחנני כַּזָּהָב אצא איוב כג י. — זְהַב אוֹפִיר, זָהָב שהיו מביאים מארץ אוֹפִיר, זהב טוב, עי' אוֹפִיר. — זָהָב סָגוּר, עי' סגור. — זָהָב שָׁחוּט, עי' שָׁחַט. — ואמר ב"ס: אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו אל תחרש על איש לו הון כי רבים הפחיז זהב והון השגה לב נדיבים ב"ס גני' ח ב. — וזהב רותח, *יוצק זהב רותח לפיו של פלוני, קללה: א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאילמלא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהילים סנה' צב:וזהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בענין פנחס וזולתו הרמב"ן על הראב"ע.  ודבר סרה על תורת משה רבינו ע"ה יוצק זהב רותח בפיו ובפי כל הנמשכים אחריו מנח' קנא' לר"י מפיסא 86. — ומשל לאיש בר מזל שהשעה משחקת לו, °עפר יהיה בידו לזהב: קח עפר ויהיה בידך שוה זהב ע"ד משל הדיוט לאיש מצליח אלגזי, אהב' עולם נ:. — ומשל: הכסף נכסף הדמים תמים אני הגבר, הזהב הב הב וממון במטמון יחפש בקבר מראה המוסר כ.  הוא אשר יאמר משל הקדמוני זהב זה הב, ובלעדיו איןכל אהב משא גיא חזיון.  ובכנ': — כספי וּזְהָבִי לקחתם יוא' ד ה. כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי וְלִזְהָבִי ולא מנעתי ממנו מ"א כ ז.  כספך וּזְהָבְךָ לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם שם ג.  ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זְהָבוֹ אשר עשו ישע' ב כ.  כספם וּזְהָבָם עשו להם עצבים הוש' ח ד.  בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום יומא ד ד. — ומ"ר *זְהָבִים: שבעה זהבים הן זהב וזהב טוב וכו' יומ' מד:.  שבעה זהבים היו בב"ה זהב טוב זהב טהור זהב שחוט זהב סגור זהב מזוקק זהב פרווים זהב מופז מד"ר שמות לה. — °וזְהָבִים, במקום בגדי זהב: חל ופשט בגדי זהב וירד וטבל כמו שטבל, זהבים מעביר ולבנים לובש שעבודת היום בבגדי לבן יוסי בן יוסי, סדר עבודה, תכנת. — °זָהָב לבן, מתכת לבנה שחופה, יותר כבדה מן הזהב, ודומה בקצת איכיותיה להזהב, Platine: כל המתכיות צפין על פני הכסף החי חוץ מהזהב והפלטינא או הזהב הלבן הבא מהודו אגר' חכמה א ג ד. — ב) חתיכת זָהָב במשקל קצוב שהיה משמש למשקל במסחר: ושני צמידים על ידיה עשרה זָהָב משקלם בראש' כד כב.  כף אחת עשרה זָהָב מלאה קטרת במד' ז יד.  ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זָהָב שופט' ח כו. — °זהב מכֻתת, חתיכות זהב: ראובן שקנה זהב משמעון פתוראה בהקפה במקור נדפס 'בהקפת' לחדש אלול תשו' הגא', שע"צ כ. — ג) במליצה, כנוי לשמן על שם גַונו: שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הַזָּהָב זכר' ד יב. — ד) במליצה כנוי לרוח הצפון2, Nordwind; vent de nord; north-wind : ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם מצפון זָהָב3 יאתה על אלוה נורא הוד איוב לז כא-כב. — וכמו *זָהוּב: נטל זהוב אחד והשליך בתוכם והתחיל צווח ואומר האירו לי זהב אחד היה לי ונפל ממני כאן מד"ר רבר' ב.

אֶבֶן בֹּחַן, במה שבוחנים הזהב. — אוֹפִיר, בֶּצֶר, חָרוּץ, פָּז, שמות נרדפים לזהב.

בָּחַן זהב. — בֶּצֶר, הזהב כשהוא עם הסיגים.

*זֵהָב — *זָהָבִי. —  *הִזְהִיב. — *זָהוּב, מטבע של זהב. — זִקֵּק זהב.

כּוּר, להתיך בו זהב.

נָתַךְ, להתיך בו הזהב.

עַפְרוֹת זָהָב.

צִפָּה בזהב. —  צָרַף זהב.



1 כמו וּסֳאָה, וּסֳעָדָה, וּצֳעָקִי, וּשֲׂדֵה, וּשֲׁבַע, וּשֲׁבַה, וּשֲׁמַע, וּשֲׁקָה, וּתֲבֻקְשִׁי.

2 על שם שהיא מטהרת את הרקיע, ועי' הערה לקמן.

3 נדחקו המפרשים בפרוש מליצה זו.  רובם פרשו זהב בכונה של טהר בעלי התלמוד, מנחם, ריב"ג ואחרים, אך קשה לחשב כי כנו כך את טהר השמים, ועכ"פ אין הפעל יאתה מתישב היטב אם לא שנאמר כדעת הספרי כי בזהב כנו את רוח הצפונית הזכה.  והנה לפי הכתוב רוח צפון תחולל גשם, אפשר שהכונה בזהב שיאתה מצפון כמו"כ לגשם, שזו משמ' ד'הבה دھبه בערבית, אלא שנחלקו חכמי הערבים, יש אומרים שזהו המטר הדק, ויש אומרים להפך, הוא המטר היורד בשפע, ויש ראיות לשתי המשמעות בספרות הערבית, וכשנזכור כי ספר איוב כלו טבוע בטבע של ארץ דרומית ערבית ושיש בו הרבה מלים דומות למלות לשון הערבית יותר  מכל ספר אחר מספרותנו, יראה לנו הדבר כמו ברור שהמלה זהב כאן דומה לאחותה הערבית ד'הבה.  אלא שבא"י אין הרוח הצפוני מביא מטר, וכבר נתקשו החכמים בפרוש הכתוב במשלי רוח צפון תחולל גשם.  ובגמר' ב"ב כה. אמר רב יהודה: רוח צפונית שמזלת את הזהב, ופרשו  רגמ"ה ורש"י מזלת זו מלשון זול, ור"ל שרוח צפונית עושה את הזהב זול, והוסיף רש"י וז"ל: שמחממת ומביאה שרב ורעבון בא והזהב זל. ע"כ.  וזה אינו מסכים כלל לטבעו של רוח הצפונית, ובפרוש אמרו בגמ' שם כה: וממזרים קרה זו רוח צפונית.  והנה רב יהודה מונה כאן ארבעה הרוחות בהכתוב יערף כמטר לקחי ובאר טבע של כאו"א לפי הכתוב הזה, ועל סמך הכתוב מצפון זהב יאתה באר כאן טבע רוח הצפונית, וכמו שאמר רב חסדא שם ע"ב, והכתוב הזלים זהב מכיס לא הובא אלא לזכר שהפעל זול בא אצל זהב, ורב יהודה השתמש כאן בהשם זהב באותה המשמעה שיש לה בהכתוב באיוב לרוח צפונית, שמזלת את הזהב.  ואמרו בספרי בפרוש: זה רוח צפונית שעושה את הרקיע נקייה כזהב האזינו שו ועי' ערך נזל.