זָהָבִי

* שת"ז, — כמו זַהָב: לבן זהבי שיצא עליו שטר חוב והיה מתיירא תאמר ששטר חוב של מאה זהובים ושל מאתים זהובים הוא פסיק' דר"כ, שמעו. משל לנפח שהיה פתוח באמצע פלטים ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו מד"ר בראש' פד. הדבר דומה למי שהיה יודע ג' אומניות זהבי ויוצר וזגגי כל מי שהיה מחבבו היה קורא אותו בנו של זהבי שם במד' ב. למלך שכעס על אשתו וכו' ירד לשוק הלך לו אצל הזהבי אמר לו עשה לאשתי תכשיטים של זהב הלך אוהבו ומצא לו אצל הזהבי שעושה לאשתו תכשיטים הלך ואמר לשכנותיה וכו' עכשיו ראיתי אותו אצל הזהבי אומר לו עשה תכשיטין לאשתי שם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים