°, ש"ז, מ"ר זֵהוּרִים, - אור הנאצל מאור אחר: וזה האור שנברא ביום ראשון היה בו זיהור שצופין בו ומביטין באורו מסוף העולם ועד סופו ר"ח חגי' יב.. עפעפי (שחר) זיהור רש"י פסח' ב:. הירח אינו מאיר מעצמו אלא הזוהר שאנו רואין בו בכל ימי החודש פעם הולך לו מיום ליום ועודף ופעם הולך לו כמו כן וחוסר אינו אלא מזהורי חמה השופעים עליו כפי קירובו וריחוקו ממנו יסו"ע לר"י ישראלי נ:. צורת הירח כדורי מקשה ויצירתה אינו ספירי כגוף השמים אלא שחור ומעובה ומזומן להזהיר ולקבל את האור מן השמש ולהאציל מזהורו על הארץ כי מהשמש שופעים הזהורים לירח מ' אלדבי, ש"א ב ד. שיהיה אז (הירח) עומד ממוצע בין עיני בני אדם הרואים ומביטים בה חוצץ ומבדיל בינם ובינה ומונע אותם מלראות ומהגיע קוי ניצוצי זהוריה להאיר בני אדם הרואים את החמה יסו"ע לר"י ישראלי נה:. — ובהשאלה: ידוע כי זרע האדם הוא חיי הגוף ומאור זהורו שהוא הדם הנבחר והנקי אשר בגוף אגר' הקדש להרמב"ן ג.