זָהוֹהַ
* 1, ת"ז, מ"ר זְהוֹהִים, זְהוֹהֵי, זְהוֹהַ הַלֵּב, מי שלבו זֹהֶה, מתגאה ומתיהר, hochfahrend; arrogant משרבו זהוהי2 הלב רבו מחלוקות בישראל (סוט' מז:). – ואמר הפיטן: שונאיך בלבות זהוהים, לשונם מדברת גבוהים, שוא עבוד אלהים (יוצר שבת ד אחה''פ). נלחמים באנטוכיה עיר גדולה בעם זהוהים, נצחו בנים יוצאי צבא בשרו כמהים (יוצר שבת ב חנכה, אודך).
1 עי' שרש זהה.
2 גרסת הערוך, ובנוסח' זחוחי, בקצת נוסחאות זהיהי.