זִהְיוֹן

° ש"ז, — אור מבהיק, ואור הפנים, מראה של תפארה וגאוה, Glanz, Stolz; splendeur, orgueil; spelndor, prides : מעוטרות בגאוה ובזהיון ועיני שדי נשואות בהן היכל' ט. פנים של גאוה פנים של זהיון שם יב ד. יורד ומסתכל בגאוה נפלאה ושררה משונה גאוה של רוממות ושררה של זהיון שם יה ד. — ואמר הפַיָּט: משולשת מקודשת ברכב אש וכס גאוה, גאון זִהְיוֹן ועֹז חביון לשם יושב במערבה אופן שבת אחר שבוע', כבודו. יתנשאו יתעלו בעלי זִהְיוֹן, יפארו יבארו להללו בצביון ראב"ן, יוצר לברית מילה, אזורי. — ובקבלה: שמאותו התעוררות שלנו מתעורר התעוררות העליון שהוא זהיון רגיון הגיון הנזכ' בפ' היכלות וכו' וזהיון זה הוא ההתעוררות של אבא לבדו בלי זווג וכו' ולשון זהיון ג"כ לשון חיבה שאינה נגלית עמה"מ, עולם הבריאה יא.

חיפוש במילון: