זָחוּת

°, ש"נ, — מדת הַזָּחוֹחַ: כל הטמאים מותרים בתורה שאף הם יכולים להיות באימה וברתת אבל בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת (רש"י ברכ' כב.).  מתוך קלות ראש חילוף של כובד ראש מתוך זחות לב ועתק (רש"י ברכ' כב.).

חיפוש במילון: