—  קל אינו נהוג.

—  נִפע', נִזַּח, עת' יִזַּח, —  נִזַּח הדבר ממקומו, נע ונעתק קצת מהמקום שהיה שם למקום אחר, sich verrüeken; se déplacer; be removed:  וירכסו  את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יִזַּח החשן מעל האפוד (שמות כח כח). 

—  °ועבר: (האבל) הניזח במרירות (ר"ח מו"ק כט.). האבל הניזח במרירות ומזדעזע (ערוך, ערך מרזח).

—  הִפע', *הֵזִיחַ מֵזִיחַ, —  הֵזִיחַ את הדבר, עשה שיזח ממקומו: המזיח חשן מעל האפוד והמסיר בדי ארון לוקה (יומ' עב.). א"ר אלעזר מזבח מזיח מזין מחבב מכפר וכו' מזיח גזרות ומכפר עונות (כתוב' י:). —  ואמר הפיטן: ננעלו דלתות ידיעה, מסוגרות שמה בריחים, מפתוח בם מניעה, ובמנעולם מזיחים (גאולה לר"י בן יוסף אבן מניר, פעמון השיר). —  ובהשאלה, הזיח את פלוני, דחהו בקצת זלזול: מכאן לת"ח שאמר דבר הלכה שאין מזיחין1 אותו (חול' ז.). —  ועי' נזח.

—  הִפע' כמו שלמים, *הִזְחִיחַ, - כמו הקודם: מכאן לת"ח שאמר דבר הלכה וכו' אין מזחיחין2 אותו (חול' ז.). ואל תזחיחני אם השבתי על דבריך (תשו' מהר"מ מרוטנ' ב עה). ואף עפי"כ כל המקיל וסומך בזה על אא"ז ז"ל אין מזחיחין אותו (פתחי תשובה, יו"ד מג א).