זִוֵּר
* 1, ת"ז, — מי ששתי עיניו אינן מביטות לעומת נקודה אחת, schielend; louche; squint-eyed: הזיור2 והלופין והתמיר (בכור' מד.). — ועי' עין.
1 בערב' אַזוַר أَزْوَر.
2 גרסת הערוך. בנוסחא' זדיר, זויר, בתוספתא זיוד.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.