זִוֵּר

* 1, ת"ז, — מי ששתי עיניו אינן מביטות לעומת נקודה אחת, schielend; louche; squint-eyed:  הזיור2 והלופין והתמיר (בכור' מד.). — ועי' עין.


1 בערב' אַזוַר أَزْوَر.

2 גרסת הערוך. בנוסחא' זדיר, זויר, בתוספתא זיוד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים