זָחִיר

° 1, ש"ז, — חֹלי, יציאת הצרכים בדחיקה וטחירה וכאב גדול, Stuhlzwang; tenesme; tenesmus: בעסוי הנקרא זחיר ובלטין טנשמון (קאנון ג יו ב טו). ואמנם (השלשול) ההוה מהמעי הישר והוא המעי הששי יש ממנו שיהיה עם כאב נקרא זחיר, והוא עסוי הנקרא טנשמון (שם שם א ב).



1 בערב' זחיר زحير, מן זחר زحر דומה לטחר בעבר'.

חיפוש במילון: