°, ש"נ, – שה"פ מן א. זָחַל: זחילה לשון מרוצת המים על העפר וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך (רש"י דבר' לב כד). שהוא (חמר המים) נראה מחולק ביותר לחלקים מרובים מחמת ספוגיותו וזחילתו (יריע' שלמה א, הקד').