פ"ע, אֶזְכֶּה, זָכִיִתי, – א) היה זַךְ, במוסריות, היה בלי חטא, rein, lauter sein; être pur, innocent; be pure: מה אנוש כי יִזְכֶּה וכי יצדק ילוד אשה (איוב יה יד). ומה יצדק אנוש עם אל ומה-יִּזְכֶּה ילוד אשה (שם כה ד). הַאֶזְכֶּה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה (מיכ' ו יא). – ובמשפט ודין: למען תצדק בדברך תִּזְכֶּה בשפטך (תהל' נא ו). דנתי וחלפתי ובטל החלוף וזכיתי בדין מתחלה (מכי' משפט', נזיק' י). לפי שלא זכיתי בדין צריך הכתוב להביאו בפני עצמו (שם יא). אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר כי יבער איש (שם יד). אם ראית רשע שהשעה מצחקת לו אל תתגרה בו שנא' יחילו דרכי בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין (ברכ' ז), ר"ל הדיַנים מכריעים לזכותו ואומרים שהדין עמו. – ב) *זכה שיֵעשה דבר, הצליח שהדבר יֵעשה, עלה הדבר בידו בהשתדלותו וכדומה 1, Jemandem gelingen; réussir; to succeed : אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות (ברכ' סוף פרק א). – ובמשמ' נמצא ראוּי לדבר בשביל צדקו, würdig sein; être digne; be worthy: אמר דוד אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (ירוש' ברכ' ב א). שזכתה (רות) ויצא ממנה דוד (בבלי שם ז:). שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים (שם ט:). לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים (שם מז:). היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה (שם סד.). הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים וח' מאות עבדים (שבת לב:). כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה (פסח' נג:). בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקב"ה רבש"ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק וכו' אמר תזכה ותציל שלשה מבני בניו (שם קיח.). זכתה (תמר מפני שכסתה פניה) ויצאו ממנה מלכים ונביאים (מגי' י:). (מפני שמסרה לאה לרחל הסימנים) לפיכך זכתה ויצא ממנה שאול (שם יג:). זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה (יומ' עב:). כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה (תענ' ל:). כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה (מו"ק ה.). זכה (האיש אז אשתו) עוזרתו לא זכה (היא) כנגדו (יבמ' סג.). חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה זכה הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה ועניים מרודים תביא בית (ב"ב י.). כל המלמד תורה בעה"ז זוכה ומלמדה לעה"ב (סנהדרין צב.). כל הזריז במצוה זו (מצות ציצית) זוכה ומקבל פני שכינה (מנח' מג:). זכה אדם ושער שחור צמח בו נרפא הנתק (מד"ר ויקר' טו). אם זכיתן הריני הופך לכם קללות לברכות (שם לה). אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה תביאמו ותטעמו בהר נחלתך ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים תבא כל רעתם לפניך (שם איכה, פתיח'). – וברכה של דרך ארץ לאדם: הלך האריס אצל בעל העבודה שאל אותו מה האדמה עושה א"ל תזכה ותשבע מפריה מה השורים עושים א"ל תזכה ותשבע משמנן מה העזים עושים א"ל תזכה ותשבע מנדייהם 2 (ילקוט תהל' יט ז). – וזָכָה לדָבר, היתה לו הצלחה להגיע לדבר זה, Glück haben; avoir de la chance; be privileged: יוסף לא זכה למלכות אלא ע"י ששימר מצותיו של הקב"ה ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא ע"י ששמרנו מצותיו של הקב"ה (ירוש' ברכ' ב ג). לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות (בבלי שם ה:). בשכר שלש זכה (משה) לשלש בשכר ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים בשכר כי ירא זכה לוייראו מגשת אליו בשכר מהביט זכה לותמונת ה' יביט (שם ז.). ואם משמחו (את החתן) מה שכרו אמר ריב"ל זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות (שם ו:). רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העה"ב (שם כח:). דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העה"ב (שם). שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו (שם מג:). שני תלמידי חכמים המחדדים זה לזה בהלכה וכו' זוכין לתורה שניתנה בימין (שבת סג.). בני במה זכית לכך (לכל העשר הזה) (שם קיט.). בשכר וראך שמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו (שם קלט). נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה (יבמות סד.). כל העוסק בתורה ובג"ח זוכה לנחלת שני שבטים (ב"ק יז:). כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקב"ה (תמיד כח:). אמר להם לא זכיתי לא למקרא ולא למשנה (מד"ר במדב' ד). משה עד שלא זכה לתורה כתיב כי לא איש דברים אנכי כיון שזכה לתורה נתרפאה לשונו והתחיל לדבר (שם דבר' א). לא ישבע אדם בחיי בניו ולא יאמר באביו ובאמו ולא יאמר כך אזכה לעולה הבא (ספר חסיד', תתתקצ"ג). – ועם פעל ומקור: כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושנייה ושותק זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות (ברכ' סג:). לפי שאין מן הכל זוכה אדם ללמוד (ערוב' מז:). זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד (פסח' פז.). הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים יהיו מפתחות מסורות לך (תענ' כט.). אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין (חגי' ה:). אמר יעקב על ידי שהייתי עוסק בתורה שנמשלה כמים זכיתי להתברך בטל (מד"ר בראש' סו). – °תִּזְכּוּ לשנים רבות, ברכה נהוגה בא"י מאיש לחברו בימים טובים: ידידיך מאמש חי ותפלה סדרו, ולסליחת חטאתם ממך נפשם מסרו, ענה אותם ברחמיך אשר מעולם גברו, תזכו לשנים רבות תענו ותעתרו (רשב"ג, נעי' יוה"כ). שמחו עמי בנים ואבות, תחיו ותזכו לשנים רבות (ר' הלל, פזמ' לסכות, סמא"צ, שמחו עמי). תחיו ותזכו לשנים רבות ולשנים נעימות, לעלות ולראות לפני המלך יי' לשנה הבאה בירושלם עיר הקדש (שם, פזמ' למילה, שרינו). כי כשהכהן לוקח הטנא היה מברך למביא ואומר תזכה לשנים רבות או ברוך המביאך לשלום וכיוצא בזה (צרור המור, כי תצא). – *פלוני זָכָה לפלוני, גרם לפלוני שיזכה לדבר: האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים (עדי' ב ט). שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבתיו (ירוש' ברכ' ד א). – ג) *זָכָה בדבר, יש לו רשות על הדבר, הדבר נהיה שלו בכח הדין, הצדק, וכדומה, Auf etw. Recht erwerben; acquérir un droit sur qqch.; obtain a privilege: הכונס את יבמתו זוכה בנכסים של אחיו (יבמ' ד ז). מצוה בגדול ליבם ואם קדם הקטן זכה (שם ב ח). היה רוכב ע"ג בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו תנהּ לי נטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה תחלה לא אמר כלום (ב"מ א ג). נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה רבי יהודה אומר אין שתי ידים זוכות כאחת אלא אביה מקבל את גיטה בלבד (גיט' ו ב). כהן שזכה בקטרת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה (יומ' כה:). כתב לה פירות וכו' מתה לא זכה הבעל בדברים הללו (כתוב' מז.). נכסי עכו"ם הרי הן כמדבר כל המחזיק בהן זכה בהן (ב"ב נד:). (האומר) זכו בשדה לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה (שם עז.). כיון שאמר הלה אי אפשי בהן כבר זכו בהן יורשיך (שם קלח.). אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד וכו' עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו משזכה בה בין הוא בין אחר אין יכול לחזור בו (נדר' מד.). ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם זכה בחכמה זכה בכל זכה בגבורה זכה בכל זכה בעושר זכה בכל (מד"ר במד' כב). – *זָכָה לפלוני, נתן לפלוני זכות ורשות על דבר. נותן אדם מעה לחנוני כדי שיזכה לו עירוב (ערוב' ז יא). ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו (ב"מ א ד). פועלין שהיו עודרים בתאנים וכו' אוכלים ופטורים שהתורה זכתה להם (ב"מ פט:). – *זָכִים לאדם, עושים דבר לזכותו של אדם, לטובתו, להנאתו: שאין מערבים לאדם אלא מדעתו וכו' בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין 3 לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו (ערוב' יא, גיט' א ו). זכין לגדול ואין זכין לקטן (ב"ב קנז.). גם את זה לעומת זה עשה הקב"ה עניים ועשירים כדי שיהו זכין אלו לאלו (מד"ר ויקר' לד).
– פִע', זִכָּה, – א) זִכָּה את לבו וכדומה, עשה אותו נקי וטהור מכל שמץ רע: ואמרו (הכופרים) איכה ידע אל ויש דעה בעליון הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל אך ריק זִכִּיתִי לבבי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים (תהל' עג יא=יד). מי יאמר זִכִּיתִי לבי טהרתי מחטאתי (משלי כ ט). במה יְזַכֶּה נער את ארחו לשמר כדברך (תהל' קיט ט). משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו (אבות ה יח). כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו (שם). רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות (שם ו יא). אומרה (ההבדלה) בתפילה בשביל לזכות את התינוקות (ירוש' ברכ' ה ב). אשריהם לצדיקים לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות (יומא פז.). אחד מעיר מזכה כל העיר כולה ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה (סנה' קיא.). – ואמר הפיטן: זוכר צורים, זַכּוֹת יצורים, זועם צרים, לעדי עד ימלוך (מוס' א ר"ה, מלך עליון). וספר תהלוכות גל היום לְזַכּוֹת חוכיו (שם, אנסיכה). זכרנו לחיים מתֻקנים, זַכֵּה כתמינו צחים מלֻבנים, חטאת נעורינו מחה כעננים (סליח' ער"ה, ה' אלהי). – ב) *זִכָּה את פלוני בדבר, נתן לו זכות ורשות על הדבר, Jem. Recht verleihen; accorder un droit à qqn.; to transfer a privilege to: שבולת של לקט שנתערבה בגדיש וכו' מזכה את העני בכל הגדיש (פאה ה ב). אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אם אין לו מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא (שבי' י ו). מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו הרי זו אינה כלום זיכה בה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין דבריו קיימין (ב"ב ט ו). שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות והכותב להדיוט צריך לזכות (נדר' ה ה). זיכה לו על ידי אחר (ב"ב קלח.). – ג) *זִכָּה הדַיָּן את פלוני בדין, פסק דינו לזכות, החליט שלא חטא, פטר אותו, freisprechen; acquitter; to acquit: ולמחרת משכימין (העדים) ובאין לבית דין המזכה אומר אני מזכה ומזכה אני במקומי (סנה' ה ה). וב' סופרי הדיינין עומדין לפניהן א' מימין וא' משמאל וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין רבי יהודה אומר ג' אחד כותב דברי המזכין ואחד כותב דברי המחייבין והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחייבין (שם ד ג). עומדין (הדַינים) למנין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין וכו' שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין (שם ה ה). יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי (ברכ' ד.). רבונו של עולם יפה דנת יפה זכית יפה חייבת ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים (ערוב' יט.). דן את הדין זיכה את הזכאי וחייב את החייב וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו מתוך ביתו זה משפט וצדקה (סנה' ו:). משל לדיין שבא דין של יתומה לפניו וזיכה אותה כך יהודה בא דין תמר לפניו וזיכה אותה מפני שמצא לה זכות (מד"ר שמות ל). שלא חייבתי את הזכאי ולא זכיתי את החייב (מד"ר במד' יח). – ד) *זִכָּה את פלוני לדבר, עשה שיִזְכֶּה לדבר, שיוכל לעשות הדבר, שיוכל לראות הדבר או לאות ממנו: שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך (ירוש' ברכ' א ג ד). אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך (שבת קיט.). יהי רצון מלפניך יי' אלהי שכשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכני לראות בשקיעתה (מד"ר בראש' סח). רננות והודיות מנחה היא שלוחה, לאל מנחיל קדש שבת ומנוחה, וזיכנו לגמור סעודה וארוחה (מחז' ויטרי תצד).
– הִתפ', הִזַּכָּה4, – א) זִכָּה את עצמו, במוסריות: ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו רחצו הִזַּכּוּ הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע (ישע' א יה=יו). – ב) *נִזְדַכָּה, יצא זכאי בדין: אלא אפילו נזדכה בטעות מחזירין אותו (ירוש' סנה' יא כב:). הרי שנזדכה מפי עצמו ונמצא עד ודיין (שם יג כג.). מדבריכם נזדכה פלוני (בבלי שם לב:). מעשה בא' שהיה לו דין ובא אצל הדיין וזיכה אותו ובא ויצא אותו שנזדכה ואמר פלוני השופט אין כמותו בעולם (מד"ר שמות לא). ומתוך טענותיהן וראיותיהן ועדות העדים פסקנו הדין עליהן וכו' ונזדכה פלוני מתוך דבריהם ונתחייב פלוני חבירו לתת לו כך וכך זוזים (ס' השטר' לר"י ברצלוני כ). ואין מזכירין שם המזכין ולא שם המחייבין אלא בית דין של פלוני מדבריהם נזדכה פלוני (רמב"ם, סנה' כב ח).
1 עקר משמ' נצח במלחמה, כן בארמ'.
2 בארמ': אזיל (האריס) לגבי מרי עיבידתא משאיל מה ארעא עבדא א"ל תזכי ותשבע מן פריה מה תורין עבדין א"ל תזכי ותשבע מן שמניהן מה עזים עבדין א"ל תזכי ותשבע מגדייהון (מד"ר ויקר' ה) המקור הנדפס משובש מאוד - הערת פב"י..
3 במקום שזוכים, כדי לזַוֵג עם חָבִין.
4 במקום הִזְדַכָּה שהיה ראוי להיות לפי הדקדוק. ואולי הוא נפע' מן זכך.