זִכּוּי

°, ש"ז, — שה"פ מן זכה: שיזכה לו אותו דבר שהוא רוצה ליתן לו על ידי אחר בשעה שהוא מעיד ויקנה אותו בדין הזיכוי ועל זה אמרו שיזכה לו על ידי אחר (תשו' הגא', שע"ל כח, העתקה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים