1, ש"ז, בהפס' זָיִת, סמי' זֵית, מ"ר זֵיתִים, *זֵתִים, זֵיתֵי, בכנ' זֵיתֶך, זֵיתֵיכֶם, — אילן נותן פרי שממנו יעשו השמן, Oelbaum; olivier; olive tree: והנה עלה זַיִת טרף בפיה  בראש' ח יא.  הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לַזַּיִת מלוכה עלינו ויאמר להם הַזַּיִת החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים שופט' ט ח-ט.  זַיִת רענן יפה פרי תאר ירמ' יא יו.  ילכו יונקותיו ויהי כַזַּיִת הודו הוש' יד ז.  כל זית שיש לו שם בשדה כזית נטופה בשעתו ושיכחו אינו שכחה תוספתא פאה ג ט.  זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים מנח' נג:. — ומ"ר: זֵיתִים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זֵיתֶךָ דבר' כח מ.  בניך כשתלי זֵיתִים סביב לשלחנך תהל' קכח ג.  זיתים משיכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה שבי' ד ט.  זה אומר זיתי גידלו וזה אומר ארצי גידלה ב"מ ח ה.  המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה שם.  שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו שם.  אמר הלה זיתיי אני נוטל אין שומעין לו וכו' משום ישוב גמ' שם קא.. — זֵית שֶׁמֶן דבר' ח ח.  זֵית יִצְהָר מ"ב יח לב. — ועצם הפרי, Olive: אתה תדרך זֵיִת ולא תסוך שמן מיכ' ו יה.  ויקחו אליך שמן זַיִת זך כתית למאור שמות כז כ.  זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ ירוש' ברכ' ו א.  זית על ידי שדרכו לאכל חי אעפ"י שכבוש בעינו הוא שם.  אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח בבלי שם לח:.  מהו לפצוע זיתים בשבת שבת נ:.  זיתים שמשך מהן שמן וענבים שמשך מהן יין  שם קמג:.  חבית של זיתים מגולגלים יבמ' טו:.  רוח צפונית יפה לחטין בשעה שהביאו שליש וקשה לזיתים בזמן שהן חונטין יומא כא:. מי שהפך זיתיו ואירעו אבל מו"ק ב א. — וזֵתִים: בראשונה שלא היו הזתים מצויין שבא אדריינוס הרשע והחריב את כל הארץ אבל עכשיו שהזתים מצויין ירוש' פאה ז כ.. — כַּזַּיִת, כשעור גֹדל הזית: כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני כלים יז ח. — *וזֵתִים, במשמ' דבר כשעור זית: היה מחתך מבשרו זתים זתים ומאכילו לנעמיות פסיק' דר"כ, זכור. — כֶּרֶם זָיִת, שדה נטוע זיתים: ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זָיִת שופט' יה ה. — וזַיִת בלבד במשמ' כֶּרֶם זַיִת: כן תעשה לכרמך לְזֵיתֶךָ שמות כג יא. כרמים וְזֵיתִים אשר לא נטעת דבר' ו יא. ואת כרמכם וְזֵיתֵיכֶם הטובים יקח ונתן לעבדיו ש"א ח יד. — חָבַט זַיִת, נָקַף זַיִת, להשיר את הגרגרים מן האילן: ונשאר בו עללת כנקף זַיִת שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ישע' יז ו.  כי תחבט זֵיתְךָ לא תפאר אחריך דבר' כד כ. — *מָסַק זַיִת: זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף חלה ג ט. פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים ב"מ פט:. — מַעֲשֵׂה- זַיִת, העסק בזית, גדוּל הזית: כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מַעֲשֵׂה-זַיִת ושדמות לא עשה אכל חבק' ג יז. — °זֵיתֵי שמן, זֵיתֵי כבש: וכן תורמין מזיתי שמן על זיתי כבש אבל לא מזיתי כבש על זיתי שמן רמב"ם תרומ' ה יח. — ומליצה, °החזיר זתיו במעטן, לאמר השתדל לתקן את המעֻות שבו: שהתורה מאור שוה להאיר לכל השב בכל לבו ומי שירצה לומר בהפך זה אומר שאין שמנו צח ויחזיר זתיו במעטן ר"י פרובינצלו, שו"ת בלמוד החכמ'.

*אוֹם.

בד, בית הבד, עי' במקומו.

°גִּלְגֵּל, זיתים מגולגלים. — גַּרְגֶּר, כל אחד ואחד מפרי הזית. — *גִּרְגֵּר לקח הגרגרים. — *גרופית, ענף של זית לשתילה ולהרכבה.

*זוּע, זֵעָה.

חבט, נקף.

*טען,  שמו במעטן. 

*כופש, *כותש, סל גדול. — כמר. — *כתש. — כתת.

*לקה, התחיל להרקיב קצת, נתמעך. 

*מֹהַל, היוצא מזיתים כבושים. — *מחבוא, לנקוף הזיתים. — *מֹחַל, כמו מֹהַל. —  מָלַח הזיתים, זית מלוּח. — *מָסַק, לקט הזיתים מהאילן. — מָסִיק, זמן המסיקה. — מעטן, מקום שכובשים הזיתים שיכמרו ויתרככו. — מפרכה, אחד מכלי בית הבד. — מתן, נרטב ונתרכך.

נקף הגרגרים מן האילן, חבט במקל להשירם.

*עוטן, *עטון. — *עקל.

*פג, פגים. — פצע, בקע אותם קודם הכבישה. — *פרוד, *פרודים. — *פריצי זיתים.

*קופה. — *קשקש, חפר סביב האילן.