זָל

*, ת"ז,  – אדם שפל: מעשה בחבורה אחת של זלין שהיו יושבין ושותים יין עד חצי הלילה (מד"ר במד' י).  אינו מכובד ביניהם אלא זל וקל (רש"י אבות ד א).

חיפוש במילון: