°, פ"י, — זִלְעֵף את פלוני, פעל בו בזלעפה: קדוש כהביט לבל תופר ברית טל, זִלְעֵף רוח לילד ונפשו נטל (ר"א קליר, תפי' טל, תחת אילת).  זכות עקוד מור, אץ רחמים לכמור, זִלְעֵף בשר חמור, צרור המור (יוצר ב פסח, אפיק רנן).  חנמל ברד ורשפים, זִלְעֵף בעלי כשפים, קרסו כרעו כשופים, עפר ארץ שואפים (יוצר שבה"ג, חי וקים).  פסח זילעף במכתב שונן, מחנה מצרים בעמוד אש וענן (מחז' ויטרי, מער' ליל אחרון פסח, ויושע).

— פֻע', °זֻלְעַף, — שזלעפו אותו: אלהי זלעפתי עת דרשתיך, זעתי ונעתי עת כי שחרתיך, זכרתי וחלתי יום זכרתיך, זאת זכרה לי אלהי (רשב"ג, שחר' יוה"כ, ארץ אשפיל).  שמעו עמים וברתת רופפו, אז פלילמו ברעד זֻלְעָפוּ, תפל צוחה עליהם ויחדיו יסופו (יוצר ז' פסח, ויושע אל).  חלפה הדת ונפלו פגרים, זוּלְעֲפוּ וזועמו מובסים ומוגרים (סליח' תענ' אסתר, במתי מספר).  זוּלְעַפָנוּ על חטאותינו, חולחלנו על רוב פשעינו (סליח' ליום ב, אפפונו).