, 1 ש"נ, מ"ר זִמּוֹת, — כמו זָמָם, מה שאדם זֹמֵם ומתכוין לעשות, לטובה ובפרט לרעה, Vorhaben; projet; purpose, design : ימי עברו זִמֹּתַי2  נתקו מורשי לבבי (איוב יז יא).  וכלי כליו רעים הוא זִמּוֹת יעץ לחבל ענוים באמרי שקר (ישע' לב ז).  זִמַּת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ (משלי כד ט).  — ואמר בן סירא: (עזרתני) משפתי זמה וטפלי שקר וחצי לשון מרמה (ב"ס גני' נא ה). — ואמר הפיטן: שקר בהעידם יזממו בפרושים, תעשה למו כְּזִמּוֹתָם להאשים (יוצר ב שבוע', אמרי כזב).