א. זָלַל

1, — קל אינו נהוג.

— נִפע', נָזֹל, נָזֹלּוּ, — נָזֹל ההר וכדומה, נזדעזע: לו קרעת שמים ירדת מפניך הרים נָזֹלּוּ2 ישע' סג יט, ושם סד ב. — ועי' נזל



1 בערב' זלזל زلزل.

2 כבר גזר ריב"ג שגם זה מן נזל ולא זלל ודגש הלמד הוא מפני שהוא מעמד ולא להבלע הכפל. נזל

חיפוש במילון: