זַלְעָפָה
1, זִל=, ש"נ, מ"ר זַלְעָפוֹת, זִל=, סמי' זִלְעֲפוֹת, — חם עז, כמו של רוח קדים וכדומה, Glut; feux violent; heat בהשאלה, מהרעב: עורנו כתנור נכמרו מפני זַלְעֲפוֹת2 רעב איכה ה י. — ושל הרוח: ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זִלְעָפוֹת מנת כוסם תהל' יא ו. — ומפני כעס וחרון, בחבור עם רעדה: זַלְעָפָה אחזתני מרשעים עזבי תורתך שם קיט נג.
1 לא נתברר מקור מלה זו. יש אומרים כי עקרה היא זעף בהוספת ל. ועי' הערה שלקמן.
2 אמר מנחם: דבר הלמוד מענינו פתרונו כמו שער קטב. ע"כ. ריב"ג הזכיר מלה זו ולא פרשה. ראב"ע הסכים למנחם. אך רש"י אמר: זלעפות לשון שרפה. ובמשמעה זו פרשו כל החדשים והביאו סמך לדבר שבערב' מצויה מליצה זו, אש הרעב: נאר אלג'וע.