זַלְעָפָה

1, זִל=, ש"נ, מ"ר זַלְעָפוֹת, זִל=, סמי' זִלְעֲפוֹת, — חם עז, כמו של רוח קדים וכדומה, Glut; feux violent; heat בהשאלה, מהרעב: עורנו כתנור נכמרו מפני זַלְעֲפוֹת2 רעב איכה ה י. — ושל הרוח: ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זִלְעָפוֹת מנת כוסם תהל' יא ו.  — ומפני כעס וחרון, בחבור עם רעדה: זַלְעָפָה אחזתני מרשעים עזבי תורתך שם קיט נג.



1 לא נתברר מקור מלה זו. יש אומרים כי עקרה היא זעף בהוספת ל.  ועי' הערה שלקמן.

2 אמר מנחם: דבר הלמוד מענינו פתרונו כמו שער קטב.  ע"כ.  ריב"ג הזכיר מלה זו ולא פרשה.  ראב"ע הסכים למנחם.  אך רש"י אמר: זלעפות לשון שרפה.  ובמשמעה זו פרשו כל החדשים והביאו סמך לדבר שבערב' מצויה מליצה זו, אש הרעב: נאר אלג'וע.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים